פסיפס כנסיית נהרייה

בעמוד זה

פתיח

צייד ציפורים עם מקלות דבק ומולו נץ מצוי, פסיפס נהרייה – כנסייה
צייד ציפורים ונץ מצוי · נהרייה – כנסייה · התקופה הביזנטית

רצפת הפסיפס של הכנסייה הביזנטית בגבעת כצנלסון בנהרייה, מאמצע המאה השישית לסה"נ, משתרעת על כל שטח הכנסייה, יותר מ־500 מ"ר. היא מהרצפות המרשימות שנמצאו בגליל המערבי.

בחזית הבימה מתוארת סצנת ציד ציפורים במקלות דבק, היחידה המוכרת בפסיפסי ארץ ישראל. הסצנה נדונה במאמר שפורסם באנגלית בזנודו: Avital 2026, The Fowler, the Sparrowhawk and the Birds.

תולדות האתר והחפירה

בתקופה הביזנטית היה האזור מיושב בצפיפות. על כך מעידות הכנסיות הרבות שנתגלו בו, כמו בשבי ציון, בחניתה, בעברון ובחוסן.

הכנסייה התגלתה באקראי ב־1964, בעת הנחת יסודות למועדון נוער. היא נחשפה בשתי עונות חפירה, ב־1972 וב־1974, מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים, בראשות גרשון אדלשטיין. בהמשך פרסמו גרשון אדלשטיין וקלודין דופן את הממצאים, ודוח החפירה המלא יצא לאור ב־1984 בצרפתית.

ב־1984 הוקם מעל הפסיפס מבנה מגן, בתרומת העיר בילפלד שבגרמניה, עיר התאומה של נהרייה. ב־1988 שיקמו מומחים מבילפלד קטעים מהרצפה. ב־1992 נסגר האתר לקהל. בין 2019 ל־2022 נוקה ושוקם בפיקוח רשות העתיקות, ובאפריל 2022 נפתח מחדש. ב־10 באפריל 2026 פגעה רקטה ששוגרה מלבנון במבנה המגן, והפסיפס עצמו לא ניזוק. באוגוסט 2026 נפתח האתר שוב לקהל.

המבנה ותיארוכו

הכנסייה היא בזיליקה המסתיימת בשלושה אפסיסים, במידות 16 על 32 מ'. שתי שורות של 6 עמודי שיש, עם כותרות בדגמים מעולם הצומח, חילקו את האולם לשלושה חלקים. העמודים נשאו כנראה קורות עץ, ועליהן שתי גלריות. הגג היה עשוי מסגרת עץ ורעפים. הקירות נבנו מאבן מקומית, ושברי הזכוכית הרבים מעידים על חלונות.

מעט אחרי הנחת רצפת הפסיפס גודר החלק הקדמי של אולם התפילה בסורג. הסורג היה עשוי 12 לוחות שיש בתבליט, ברוחב 1.2–1.5 מ' ובגובה 0.6 מ', וביניהם 10 עמודי שיש. בשני לוחות מתוארים שני איילים משני צדי צלב. על אחד הלוחות כתובת ביוונית, המוקדשת לתורמי הסורג: לאונטיס הכהן ובני משפחתו. בתחום הסורג עמדו 2 שולחנות שיש.

בכמה מכותרות העמודים חקוקות האותיות היווניות IAP. נראה שהן קיצור לשמו של ארכיבישוף צור משנת 555 לסה"נ, הנזכר גם בכתובת מהכנסייה בחוסן, כ־2 ק"מ ממזרח לנהרייה. לפי זה, הכנסייה כבר עמדה באמצע המאה השישית, וגם שאר הממצאים מתאימים לתיארוך הזה.

רצועת המדליונים בחזית הבימה עם צייד הציפורים, פסיפס נהרייה – כנסייה
רצועת המדליונים בחזית הבימה וצייד הציפורים · נהרייה – כנסייה · התקופה הביזנטית

הפסיפס: טכניקה ועיטור

הפסיפס מצטיין ברמה טכנית גבוהה לאזור ולתקופה. האבנים עשויות אבן גיר מקומית, במידות 8 על 8 מ"מ. פני הדמויות, ידיהן ורגליהן עשויים אבנים קטנות יותר, במידות 6 על 5 מ"מ. לגוון הצהוב שובצו גם חרסים, ולכחול ולירוק קוביות זכוכית. לוח הצבעים כולל שחור, אפור, חום, אדום, ורוד, צהוב, אוקר, ירוק, כחול ומעט טורקיז, ובכל צבע גמה של גוונים.

במרכז האולם מעגל גדול, ובמרכזו ורד אדום פתוח. סביבו קרניים צבעוניות קונצנטריות, היוצרות דגם של קפלי מניפה בעומק, באמצעות משחקי אור וצל מדויקים. בהיקף המעגל מסגרת מאנדרים, שאף היא יוצרת תחושת עומק. סביב המעגל זרועים ניצני ורדים אדומים, בתוך דגם של רעפים חצי עגולים מאבנים לבנות, ששובץ בכל שטח האולם. באפסיסים שובצו דגמים גאומטריים. את הסטראות מקיפה רצועה צבעונית של מדליונים ברוחב 60 ס"מ. שרדו 87 מדליונים, ואורכם הכולל 57 מ'. מתוך 11 דמויות האדם בפסיפס, רק צייד הציפורים לבוש.

החורבן

הכנסייה חרבה בשריפה עזה. קורות הגג בערו ונפלו יחד עם קישוטי ברונזה שהיו תלויים בשרשראות, והשיש התנפץ והתפורר. האש והעשן הותירו ברצפה כתמים לבנים ושחורים, והעופרת מהחיבורים שבין חוליות העמודים נתכה. בסטרה הדרומית, ליד האפסיס, נמצאו 7 קנקני אגירה גדולים ושברי צלחות. נראה שאנשים ביקשו מפלט בכנסייה כשהתקרב האויב. החורבן מתוארך לכיבוש הפרסי ב־614. גורל דומה פקד את הכנסיות בעברון ובשבי ציון, שגם הן חרבו בשריפה.

סצנת ציד הציפורים

בחזית הבימה, בפינתה הדרומית, מתואר צייד ציפורים מקצועי בטוניקה ירוקה, ובידיו 4 מקלות דבק. מולו, במדליון הסמוך, ניצב נץ מצוי. זהו התיאור היחיד המוכר בפסיפסי ארץ ישראל של ציד ציפורים במקלות דבק.

הנץ היה דגם דומם של פוחלץ, ששימש את הצייד ככלי עזר לציד.

עורב אפור מול כלוב פתוח וריק, פסיפס נהרייה – כנסייה
עורב אפור מול כלוב פתוח · נהרייה – כנסייה · התקופה הביזנטית

נקבת שחרור ועורב אפור מתוארים מול כלובים פתוחים וריקים, פונים אל פתחיהם, רגע לפני לכידתם.

שתי יוני סלעים ונקבת סבכי שחור־כיפה מתוארות במעוף, נבהלות ונמלטות. זהו התיאור היחיד של ציפורים במעוף בפסיפסי ארץ ישראל. גם הסבכי שחור־הכיפה מוכר בפסיפסי ארץ ישראל רק מנהרייה.

יונת סלעים במעוף בסצנת ציד הציפורים, פסיפס נהרייה – כנסייה
יונת סלעים במעוף · נהרייה – כנסייה · התקופה הביזנטית
נקבת סבכי שחור־כיפה במעוף בסצנת ציד הציפורים, פסיפס נהרייה – כנסייה
נקבת סבכי שחור־כיפה במעוף · נהרייה – כנסייה · התקופה הביזנטית

המינים בפסיפס

יונקים: אריה, טיגריס, נמר, דוב סורי, צבי ארץ ישראלי, אייל הכרמל, ארנבת, בקר זבו, כבש אלייה, עז, סוס וכלב כנעני.

עופות וציפורים: טווס הודי, פסיון מצוי, תרנגול הבית, חוגלת סלעים, פרנקולין שחור, יונת סלעים, שחרור, עורב אפור, סבכי שחור־כיפה, עגור אפור ונץ מצוי.

חסרי חוליות: חסילון.

צומח: גפן, רימון, תאנה, אתרוג, אבטיח, ורד וקולקס הקדמונים.

תמונות נוספות של הפסיפס ופרטים על ביקור באתר נמצאים בפוסט פסיפס הכנסייה הביזנטית בנהרייה באתר מטיילים עם ענת.

מקורות עיקריים

  • אדלשטיין, ג. ודופן, ק. 1986. הכנסייה הביזנטית בגבעת כצנלסון שבנהרייה. בתוך: מ. ידעיה (עורך), קדמוניות הגליל המערבי. תל אביב: 387–392.
  • Avital, A. 2026. The Fowler, the Sparrowhawk and the Birds: Ancient Methods for Controlling and Exploiting Pest Birds in the Byzantine Church Mosaic at Nahariya. Preprint, Zenodo. doi:10.5281/zenodo.24040177
  • Dauphin, C. and Edelstein, G. 1984. L'église byzantine de Nahariya (Israël): étude archéologique (Byzantina Mnēmeia 5). Thessaloniki: Centre for Byzantine Research.
  • Dauphin, C. and Edelstein, G. 1993. The Byzantine Church at Nahariya. In: Y. Tsafrir (ed.), Ancient Churches Revealed. Jerusalem: Israel Exploration Society: 49–53.
  • Madden, A. M. 2014. Corpus of Byzantine Church Mosaic Pavements from Israel and the Palestinian Territories (Colloquia Antiqua 13). Leuven: Peeters.
  • Ovadiah, A. and Gomez de Silva, C. 1981. Supplementum to the Corpus of the Byzantine Churches in the Holy Land, Part I. Levant 13: 200–261.

האנציקלופדיה בהליך כתיבה, מחקר ועדכונים שוטפים · עדכון אחרון: