פסיפס הנילוס מפלסטרינה, איטליה

בעמוד זה

פתיח

פסיפס הנילוס מפלסטרינה (פרנסטה העתיקה, כ־35 ק"מ ממזרח לרומא) הוא תיאור הנוף המפורט ביותר של מצרים שהגיע אלינו מן העולם העתיק. הוא נעשה בסוף המאה ה־2 לפסה"נ, ושימש רצפה של אפסיס באולם גדול בצפון הפורום של העיר. סביר שעשו אותו אומנים מאיטליה, שתיעדו את מצרים לאחר מסעותיהם לאורך הנילוס. היום הוא מוצג במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי של פלסטרינה, בארמון קולונה־ברבריני.

פסיפס הנילוס מפלסטרינה, מבט כללי מן הדלתה (למטה) עד הרי אתיופיה (למעלה)
פסיפס הנילוס, מבט כללי · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

הצילומים בעמוד צולמו במוזיאון בידי המחברת (2011). צבעי המקור בהם הודגשו, כדי להראות את הפסיפס כפי שנראה כנראה למבקרים באתר, כשהיה רטוב מן המים שזרמו עליו.

הפסיפס מציג מבט כללי על ארץ הנילוס מצפון לדרום: מן הכניסה בנמל אלכסנדריה ודרומה לאורך הנילוס עד אתיופיה. החלק העליון, המוצג היום על הקיר בעמידה, היה הרחוק ביותר מעיני הנכנס לתחום הפסיפס כשהיה על הרצפה. הדרום הרחוק מוקטן, וכך נוצרת פרספקטיבה ברורה של קרוב ורחוק. זהו צילום שטח כללי, בלי מסלול, ובזה הוא שונה ממפת הדרך שבבית חג הנילוס בציפורי, המתארת את מה שנראה לאורך מסלול. נקודת המבט היא כנראה גבעת הסרפאום, בדרום־מערב אלכסנדריה, שממנה העיר נשארת מאחורי המתבונן. בפסיפס נראים מבצרים וחקלאות מפוזרת, בלי עיר במובן של עיר, בלי שערים ובלי חומות. לאונרדו סלארי הציע את ראש המגדלור, שעמד על האי פארוס בפתח הנמל, אבל ממנו נראית העיר עצמה.

הסצנות משולבות במראה של תעלות וערוצי הדלתה של הנילוס בזמן הגאות. המבט כללי, מצפון לדרום, והסצנות פזורות בחופשיות, כמו שטחי ההצפה עצמם, ובהם פעילות האדם ובעלי החיים.

הפסיפס מחולק לשתי רצועות כמעט שוות, כמו פסיפס חג הנילוס בציפורי. הרצועה התחתונה היא מצרים המיושבת והמבונה: מקדשים, מבצרים, בתי איכרים ושובכים, חיילים וטקסים, חקלאות, ציד ושיט על מי הנילוס הגואים. הרצועה העליונה היא חיי הבר במעלה הנילוס: הרים ומסלע, היונקים הגדולים של הסוואנות האפריקניות, וציידים מאתיופיה.

כבר ב־1911 קרא ההיסטוריון מיכאיל רוסטובצף את מבני הפסיפס כתיעוד של מצרים האמיתית. תרגום עברי של הקטעים שכתב על פלסטרינה מובא בעמוד נפרד.

האומנים והתיאור

נראה שהאומנים שיצרו אותו יצאו מאיטליה למסע ארוך לאורך הנילוס. איסוף מידע כזה נמשך כמה שנים, וייתכן שיצאו כמה משלחות, כל אחת לכיוון אחר על הנילוס. סביר שבמהלך המסע הכירו את התרבות, רשמו וציירו את המבנים, הטקסים, הצמחים ובעלי החיים, והכינו סקיצות בצבעים נאמנים למציאות. נראה שאת בעלי החיים זיהו, הגדירו ואספו את שמותיהם עוד במצרים, ובשובם הניחו את הרצפה במקומה בפרנסטה.

כל התיאורים מתארים ריאליה מקומית: בתנועה, באופן חי וזורם וצבעוני, ברמת תיאור שכמעט אינה מוכרת באומנות הפסיפס, ובוודאי שלא בשטח גדול כל כך. רוחב הפסיפס כ־5.85 מטרים ועומקו כ־4.31 מטרים, והוא עשוי מיותר מחצי מיליון אבנים. רבות מהן זעירות, בגודל של מילימטרים ספורים בלבד, וכנראה שובצו באמצעות פינצטות. התצפית הישירה ניכרת בכל תיאור: המסלע, ערוצי המים, העופות, הצמחים והיונקים, ובני האדם בתפקידיהם ובפעילויותיהם השונים. יחד הם מלמדים על המגוון העצום של פעילות האדם, החי, הצומח והדומם בארץ מצרים המופלאה.

הרצועה התחתונה: מצרים המיושבת

בית האיכרים והשובך

בית האיכרים והשובך, ועופות בתעופה מעל גג השובך, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
בית האיכרים והשובך · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

בבית האיכרים האיכר עומד בפתח ומשגיח בציפור הנכנסת לשובך. השובך עשוי קש, על גג של מחסן קטן בצד החצר. ציפור אחת בתעופה, ואחרת עומדת בקצה הגגון. נראה שאלה שלושה דורות: האיכר, אמו הזקנה שבחזית מרדדת בצק בתוך גדר קנים, ובנו, או צעיר אחר, יושב בסירה ומביט בציפור.

המגדל שמימין, מאחור, הוא אולי מגדל מגורים, או מגדל מגורים המשולב בשובך. נראה שמגדלי מגורים כאלה נבנו לביטחון ולהרחקה מן ההצפות.

מגדל המגורים

מגדל מגורים, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
מגדל מגורים · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

מגדל מגורים נוסף, ובראשו גג שטוח קעור.

דקלים נטויים

מגדלים, חומות ודקלים נטויים, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
מגדלים, חומות ודקלים נטויים · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

ליד פתחי מבנים שונים עומדים גזעי דקלים הנטויים הצידה. כנראה אלה דקלים ששורשיהם שקועים במים, והם מאבדים אחיזה בבוץ המוצף.

המקדש והכוהנים בלבן

מקדש הלניסטי וכוהנים לבושים לבן, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
המקדש והכוהנים בלבן · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

בחזית מקדש בסגנון הלניסטי עומדים כוהנים לבושים לבן, ואחד מהם מרים יד. לצדו מבנה עם באר מים עגולה וגדולה.

התהלוכה ופסל התן

תהלוכה עם תיבת עץ ופסל תן, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
תהלוכה ופסל התן · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

תהלוכה יורדת לעבר הנילוס. ארבעה אנשים נושאים את תיבת המת, ועליה מזבח נייד מוזהב. מיד אחרי התיבה צועדים שלושה כוהנים מגולחי ראש. שניים מהם אוחזים מוטות, ועליהם ציפור ולטאה, כנראה חרדון. מאחור צועדות שש מקוננות עם חלילים כפולים ותופים. התהלוכה עוברת במבנה עמודים פתוח, ולפניו, על בסיס גבוה, עומד פסל תן, סמלו של האל אנוביס. בראש המדרגות היורדות אל המים יושב כוהן ואוחז מוט, ועליו ציפור, כנראה חיה. פאול מייבום מפרש את הסצנה כתהלוכת ההלוויה של אוזיריס (Meyboom 1995: 144).

החיילים

חיילים בביתן החגיגה, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
חיילים בביתן החגיגה · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

בביתן גדול, שבין עמודיו תלויות גירלנדות ווילון גדול מכסה עליו, ניצבים כעשרה חיילים בציוד הלניסטי. אלה חיילים שחזרו מנצחים מן הקרב. את פניהם מקבלת דמות נשית העטופה בגלימה מוזהבת ואוחזת ענף תמר, והחייל הראשון מריע מולה בקרן כפופה שפיה רחב, עשוי מתכת. קרניים נוספות מונחות על שולחן, ונראות ההכנות לחגיגת הניצחון.

המגינים העגולים מונחים בצד, ועליהם סמל של מעגל עם קרניים, כמו שמש. סמל השמש מוכר כסמל בית המלוכה המקדוני. על גבם של שני חיילים טבלות מלבניות עם סמל עקרב. רוב החוקרים מזהים את החיילים כחיילים תלמיים, ופיליפו קוארלי קרא בסצנה חגיגת ניצחון תלמית.

ספינת החיילים

ספינת חיילים ארוכה עם משוטים במנוחה ושורת מגינים, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
ספינת החיילים · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

מול בית האיכרים עוגנת ספינה ארוכה, ובה יושבים חיילים עם מגינים ונשק. המשוטים במנוחה, והמפקד עומד בקצה הספינה ומורה לחייליו לרדת ליבשה על כבש של קנים. נראה שהסצנה קשורה לחיילים שחזרו מנצחים מן הקרב, ובפניהם יוצאת לקבל אותם הדמות הנשית.

המבצר עם העיט

מבצר עם עיט מעל הפתח, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
מבצר עם עיט מעל הפתח · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

בחזית מבצר גדול עומדות ארבע דמויות בזוגות משני צדי הפתח. אלה כדי אוזיריס־קנופוס עם כתר נוצות, ובספרות הן מתוארות כפסלי אוזיריס. מעל הפתח עיט פרוש כנפיים, העיט של בית תלמי. אל פתח המבנה מתקרבים רוכב על סוס והולך רגל עם שק על שכמו השמאלית, המצביע קדימה.

סוכת הקמרון החביתי

סעודה בסוכת קמרון חביתי עם גפנים, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
סעודה בסוכת קמרון חביתי עם גפנים · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

מעל מי הנילוס הגואים נבנתה סוכה בצורת קמרון חביתי, ועליה משתרגות גפנים עם אשכולות ענבים עגולים, אדומים וצהובים. בתוכה מסבים חוגגים: מנגן בחליל פאן אלכסוני, שרים, מריעים ושותים. מתחת לסוכה משיט איכר בכובע לבן קנו עמוס ניצני לוטוס אדומים שקטף בנילוס. נראה שהסעודה מציגה את החיים הטובים של עשירי מצרים.

ציד ההיפופוטמים

ציד היפופוטמים מסירה גדולה עם פסל תן בחרטום ותא לצוות, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
ציד היפופוטמים מסירה עם פסל תן בחרטום · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

ציד היפופוטמים מסירה גדולה. בחרטומה פסל תן, ובמרכזה תא לצוות. בחלק הקדמי של הסירה ציידים מטילים חניתות וצלצלים אל ההיפופוטם, וחבלי הצלצלים נמתחים אליו. בירכתיים יושב הגאי ומחזיק במשוטי ההיגוי.

מבנה הקנים והפרה

מרוחק יותר עומד מבנה קנים חביתי נוסף. בפתח המבנה שני פועלים עם קלשון, שניהם בתנוחת מנוחה. פרה יורדת לשתות מן הנילוס, ומשגיח עליה פועל מזוקן בכובע לבן. על הגג שני עופות מים גדולים, אולי איביסים.

מבצר האיביסים

חזיר־קוף ואיביסים קדושים, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
חזיר־קוף ואיביסים קדושים · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

על גגותיו של מבצר מרוחק העשוי לבנים מתרכזים כעשרה איביסים קדושים, העוף של האל תחות. המבצר מוקף חומה ולו שני מגדלי שמירה מרובעים, ובראשם גגות שטוחים קעורים. מגדל הכניסה הראשי עגול ורחב, והוא המגדל העגול היחיד בפסיפס. רוסטובצף זיהה בפסיפס את ה"איביון", מקום החזקת האיביסים והאכלתם, שנזכר לעתים קרובות בפפירוסים.

סגנון המבנים מצרי־תלמי והלניסטי: במבנים הבנויים אין קשתות, הפתחים בסגנון אטי, והכותרות דוריות.

הרצועה העליונה: חיי הבר במעלה הנילוס

ברצועה העליונה מתוארים הרים ומסלע חום ואדמדם, כנראה אבן החול הנובית האדומה־חומה. בפיזור מוצגים בה גם היפופוטמים ותנינים, השייכים לסביבת המים, ועל היבשה היונקים הגדולים של הסוואנות האפריקניות ונחש גדול מפותל. בחלק הגבוה ביותר נראים קשתים שחורי עור, יושבי אתיופיה, שבעיני מי שהגיע מאירופה הייתה קצה העולם המוכר לאורך הנילוס.

הרצועה הזאת מזכירה את המתומן מפסיפס לוד, שבו מוצגים אריות משני עברי הרים, וביניהם גוף מים. בגוף המים היפופוטם שזנבו מסולסל, והוא מלמד על קשר בעלי הבית לאל נפטון, כנראה כתחליף לאל נילוס. בחזית הסצנה יונקי סוואנה גדולים. בפלסטרינה הכול גדול יותר, מפורט יותר וברמת ביצוע גבוהה יותר.

היונקים הגדולים מתוארים בחלק המרוחק של הפסיפס, ובצמוד אליהם שמותיהם ביוונית. הכיתובים הם מקור נדיר להבנת כמה דברים. הם מלמדים שהאומנים ציירו ריאליה, ושהביאו לאיטליה מעין אנציקלופדיה להיכרות עם מצרים. הם רצו לציין את שמות בעלי החיים עבור המבקרים באיטליה וללמד אותם. סביר שבמצרים היו להם מורי דרך מקומיים שלימדו אותם את בעלי החיים ואת שמותיהם, והם ידעו לכתוב הכול ולשבץ אותו בכתיב נכון בפסיפס. זהו חידוש שכנראה לא היה לפניהם, ובוודאי לא בפסיפס.

שיטה דומה של כיתובים לצד בעלי החיים נראית במערת הקבורה הצידונית בתל מרשה (מרישה, ליד בית גוברין), לטובת המבקרים המקומיים.

הכיתוב בפסיפסתעתיק ומשמעותהזיהויים המוצעים במחקר
ΚΡΟΚΟΔΙΛΟΣ ΧΕΡΣΑΙΟΣkrokodilos chersaios – תנין יבשהכוח אפור, Varanus griseus
ΚΡΟΚΟΔΙΛΟΠΑΡΔΑΛΙΣkrokodilopardalis – תנין־נמרכוח הנילוס, Varanus niloticus
ΣΑΥ[Ρ]ΟΣ …sauros – לטאה; קריאת השורה השנייה לא ודאיתלטאה משוריינת צהובת גרון, Gerrhosaurus flavigularis (?), או כוח נוסף
ΣΦΙΝΓΙΑsphingia – קופי 'ספינקס' (רבים או הקטנה)קוף ירוק, Chlorocebus/Cercopithecus
ΚΗΠΙΕΝkepien (kepos/kebos) – 'קוף הגן' (?)בבון צהוב, Papio cynocephalus, או בבון ההמדריאס, Papio hamadryas
ΗΟΝΟΚΕΝΤΑΥΡΑ(h)onokentaura – קנטאורית־חמורג'לדה, Theropithecus gelada (?)
ΚΡΟΚΟΤΤΑΣkrokottas – השם האתיופי לצבועצבוע מפוספס, Hyaena hyaena
ΘΩΑΝΤΕΣthoantes (thoes) – 'תואים'צבוע נקוד, Crocuta crocuta (?)
ΛΥΓΞlynx – לינקססרוול, Leptailurus serval
ΛΕΑΙΝΑleaina – לביאהלביאה עם גור (מתוארת עם רעמה)
ΤΙΓΡΙΣtigris – טיגריס; היום ΤΙΓΥΙΣ, תיקון של המשחזריםברדלסים, Acinonyx jubatus ('נמרים אתיופיים')
ΕΝΥΔΡΙΣenydris – לוטרהלוטרה נקודת צוואר, Hydrictis maculicollis
ΑΡΚΟΣarkos (arktos?) – דוב (?)דוב סורי, Ursus arctos syriacus
ΡΙΝΟΚΕΡΩΣrhinokeros – קרנףקרנף אפריקני
ΞΙΟΙΓxioig – כיתוב שהוסיפו המשחזרים; הדמות מקוריתיבלול (?) לפי סלארי 2012; פיל לפי קינצלבך 2009
ΧΟΙΡΟΠΙΘΗΚ[ΟΣ]choiropithekos – חזיר־קוףחזיר נהרות אדום, Potamochoerus porcus
ΚΑΜΗΛΟΠΑΡΔΑΛΙΣkamelopardalis – גמל־נמרג'ירפות, Giraffa camelopardalis
ΝΑΒΟΥΣnabous – השם האתיופי לג'ירפה (פליניוס)אנטילופת אלנד (?) לפי סלארי 2012; בבון לפי ויטהאוס 1976
ΣΑΤΤΥΟΣsatyros – סטיר; הכיתוב שמור רק ברישומי דל פוצושימפנזה, Pan troglodytes
הזיהויים המוצעים במחקר לבעלי החיים עם כיתוב יווני (בעיקר סלארי 2006; 2012). סימן שאלה – זיהוי לא ודאי. הזיהויים ייבדקו מחדש מול הצילומים.

בעלי החיים ברצועה העליונה

קשתים שחורי עור, נחש מפותל ובעל חיים עם חדק, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
קשתים שחורי עור, נחש ופיל · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

קשתים שחורי עור, נחש גדול מפותל סביב סלע, ועל סלע בעל חיים עם חדק, לפי קינצלבך פיל. ליד הקשתים הכיתוב ΣΦΙΝΓΙΑ.

בעל החיים עם הכיתוב ΝΑΒΟΥΣ ובעלי חיים על ההר, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
הנבוס ובעלי החיים על ההר · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

בעל החיים הגבוה עם הכיתוב ΝΑΒΟΥΣ, וסביבו ג'ירפות וקופים על ההר.

בעלי חיים עם הכיתובים ΗΟΝΟΚΕΝΤΑΥΡΑ, ΑΡΚΟΣ ו-ΤΙΓΡΙΣ, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
בעלי החיים ברצועה העליונה מימין · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

הכיתובים ΗΟΝΟΚΕΝΤΑΥΡΑ, ΑΡΚΟΣ ו־ΤΙΓΡΙΣ, נחש על הסלע, ובתחתית ΚΡΟΚΟΔΙΛΟΣ ΧΕΡΣΑΙΟΣ.

הקרנף עם הכיתוב ΡΙΝΟΚΕΡΩΣ ויונקים נוספים, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
הקרנף ויונקים נוספים · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

הקרנף עם הכיתוב ΡΙΝΟΚΕΡΩΣ על סלע, ולידו יונקים קטנים יותר.

הכוחים וציידים שחורי עור עם מגינים, פסיפס הנילוס מפלסטרינה
הכוחים והציידים · פלסטרינה – פסיפס הנילוס · התקופה ההלניסטית

שני הכוחים עם הכיתובים ΚΡΟΚΟΔΙΛΟΣ ΧΕΡΣΑΙΟΣ ו־ΚΡΟΚΟΔΙΛΟΠΑΡΔΑΛΙΣ, וציידים שחורי עור עם מגינים שתוקפים אחד מהם.

העופות בפסיפסים נילוטיים בספר: עופות בהקשר נילוטי.

רוסטובצף 1911: מבנים מצריים אמיתיים

במאמר על נופי האדריכלות ההלניסטיים־רומיים (1911) שאל רוסטובצף במפורש אם התמונות תואמות את המציאות. הוא בדק את מבני הנוף הנילוטי מול פפירוסים, חפירות ודגמי חרס, ומצא שאלה מבנים מצריים ממשיים. בית האיכרים שבפסיפס פלסטרינה, עם החומה, השער, המגדל, הגן ושובך היונים, הוא הבית הכפרי של מצרים התלמית והרומית. הביתן שבו חוגגים החיילים מקביל אצלו לביתן סעודות שנחפר על אי באגם מריוטיס, ליד אלכסנדריה. המבנים שזיהה כמבנים מצריים אמיתיים מתאימים לתיעוד שנעשה בשטח.

רוסטובצף היה מן הראשונים שעמדו בפליאה מול האפשרות שהתמונות מתארות מציאות. הוא זיהה את סגנון המבנים כמצרי־תלמי והלניסטי, והראה שהציורים "מיובאים": הם נוצרו מתוך ראייה במצרים עצמה, והם ריאליסטיים ומתארים מציאות. היום ברור שהפסיפסים מתארים ריאליה מקומית. בפסיפסים מארץ ישראל שיש בהם מקטעים ממצרים הונחו לרוב כתובות, כמו אלכסנדריה או מצרים, כדי שהצופה יבין שהנוף שלפניו הוא נוף מצרי. גם בפלסטרינה הכיתובים מוסרים מידע מארץ אקזוטית ורחוקה לצופה האיטלקי, שלא ראה מימיו נופים וחיות כאלה.

הקריאה שבעמוד הזה מרחיבה את הקריאה של רוסטובצף, על סמך צילומים מקרוב של הפסיפס, השמור היטב על קיר המוזיאון. לתרגום העברי המלא של הקטעים שכתב רוסטובצף על פסיפס פלסטרינה.

מקומו, תיארוכו ותולדותיו

הפסיפס כיסה את רצפת האפסיס שבקצה אולם מלבני גדול, שנפתח אל הצד הצפוני של הפורום של פרנסטה. מים זרמו על פני הפסיפס, והאפסיס תפקד כנימפאון, מערה מלאכותית. פאול מייבום מתארך את הפסיפס לשנים 120–110 לפסה"נ בערך.

דגם מקדש פורטונה פרימיגניה בפרנסטה, שבראשו שוכן היום המוזיאון
דגם מקדש פורטונה פרימיגניה · המוזיאון הארכיאולוגי הלאומי של פלסטרינה

המוזיאון שוכן היום בראש המקדש הגדול של פורטונה פרימיגניה, שנבנה במדרגות על צלע ההר. בעבר זיהו את הפסיפס עם רצפת האבנים שסולה הניח במקדש פורטונה, לפי פליניוס. המחקר של העשורים האחרונים הראה שהפסיפס מוקדם יותר, ושמקומו המקורי היה באולם הפורום שבחלק התחתון של העיר.

הפסיפס היה מוכר כבר במאה ה־16. ב־1614 ביקר בו פדריקו צ'זי, מייסד אקדמיית הלינצ'אי, וסביב 1630 צייר אותו הצייר וינצ'נצו מננטי עבור קסיאנו דל פוצו. הרישומים בצבעי מים שמורים היום בספרייה המלכותית בווינדזור. בשנים 1624–1626 נעקר הפסיפס, נחתך לחלקים והועבר לרומא. ב־1640 שוחזר בידי ג'ובאני בטיסטה קלנדרה עבור משפחת ברבריני, והורכב מחדש בסדר שונה מהמקורי. אחרי מלחמת העולם השנייה עבר שחזור נוסף.

רישומי דל פוצו, שפרסם יו ויטהאוס ב־1976, מראים את הפסיפס כפי שהיה לפני שחזור קלנדרה. בזכותם אפשר לזהות דמויות שהמשחזרים שינו, כיתובים שתוקנו ואף בעלי חיים שנעלמו מן הפסיפס, ועל פיהם שחזר מייבום את הסידור המקורי.

לקריאה נוספת

  • Rostowzew, M. 1911. "Die hellenistisch-römische Architekturlandschaft." Mitteilungen des Deutschen Archäologischen Instituts, Römische Abteilung 26: 1–186. הסריקה בארכיון האינטרנט
  • Meyboom, P. G. P. 1995. The Nile Mosaic of Palestrina: Early Evidence of Egyptian Religion in Italy. Leiden: Brill (מהדורה שנייה 2016).
  • Whitehouse, H. 1976. The Dal Pozzo Copies of the Palestrina Mosaic. BAR Supplementary Series 12. Oxford.
  • Coarelli, F. 1990. "La pompé di Tolomeo Filadelfo e il mosaico nilotico di Palestrina." Ktema 15: 225–251.
  • Salari, L. 2006. Mosaico nilotico di Palestrina: animali reali o fantastici? Archeozoologia di una produzione artistica d'età ellenistica. Palestrina.
  • Salari, L. 2012. "Mosaico nilotico di Palestrina: nuovi dati sulle raffigurazioni zoomorfe." In Lazio e Sabina 8, edited by G. Ghini and Z. Mari, 349–357. Roma: Quasar.
  • Kinzelbach, R. 2009. Tierbilder aus dem ersten Jahrhundert: ein zoologischer Kommentar zum Artemidor-Papyrus. Berlin.
  • Tammisto, A. 1997. Birds in Mosaics. Acta Instituti Romani Finlandiae 18. Roma.
  • Avital, Anat. 2026. Three Gateways to Egypt: The Nile Festival Mosaic at Sepphoris as a Geographical and Hodological Route Map. Zenodo. doi:10.5281/zenodo.23453633

האנציקלופדיה בהליך כתיבה, מחקר ועדכונים שוטפים · עדכון אחרון: